ב-10 במרץ 2015 השיק נשיא ארה”ב ברק אובמה את TechHire initiative: תוכנית לאומית להכשרת עובדים למגזר הטכנולוגי. אחד המרכיבים המרכזיים ב- TechHire initiativeהוא הבוטקאמפ תכנות(Coding Bootcamp): מחנה אימון לאנשי פיתוח. אלה הם קורסים מרוכזים המעניקים למשתתפיהם, בתוך חודשים ספורים, נקודת כניסה לקריירה בעולם ההיי-טק ושיפור דרמטי ברמת השכר.
“ראינו את המשבר העצום שהתפתח”, אומר מייקל גרדלי, מנכ”ל ומייסד שותף של Codeup שהקימה בוטקאמפ בסן אנטוניו – אחד מ-70 מחנות הקיימים היום ברחבי ארה”ב וקנדה. “לא מעט מנהלי חברות מצליחות פשוט קרסו כי לא הצליחו למצוא כישרונות מתחום הטכנולוגיה.”
הסיבות למחסור באנשי פיתוח ידועות ואף צפויות מאוד. עד לאחרונה, על מנת להכנס לתחום פיתוח תוכנה, היה צורך בתואר במדעי המחשב או הנדסת תוכנה שלוקח 3-4 שנים. תואר כזה לא הבטיח עבודה לאף בוגר. כיוון שיש ריחוק רב בין הלימודים באקדמיה לבין מה שקורה בשוק עצמו, חברות נאלצו להשקיע זמן יקר בטיפוח וחניכה של בוגרי התואר עד שקיבלו מהם תפוקה ראויה. בנוסף, ככל ששוק ההייטק והטכנולוגיה צמח והתפתח, כמות הסטודנטים שסיימו את הלימודים מדי שנה לא הצליחה להדביק את הביקוש. כך בעולם וגם בישראל.
כיוון שהמודלים הללו קרסו, אומץ מודל חדש – Coding Bootcamps (סיירות תכנות).
רוב חניכי הבוטקאמפ, לדברי גרדלי, הם “אנשים בעלי יכולות גבוהות המחזיקים בתואר שאין לו ביקוש רב, ולכולם משותף הרצון לעסוק בתחום בעל ערך ואתגר. הם אינם מוצאים סיפוק בעיסוקם הנוכחי ורוצים חיבור לתחום צומח ושיפור תנאים. אנחנו מציעים להם מחנה פיתוח תוכנה בן שלושה חודשים שמעניק להם, בסיום 700 שעות לימוד, את כל הכלים הדרושים כדי להיכנס לעולם הטכנולוגיה.”
ההשתתפות – שאינה מותנית דווקא בתואר אקדמי – מתמקדת בעיקר בתחום החם של פיתוח WEB. נלמדות בקורס טכנולוגיות מגוונות: MySQL, CSS, HTML5, PHP, Rubi On Rails, והמלכה בלתי מעורערת JavaScripיחד עם Angular, זאת בנוסף לשימוש בפלטפורמות כמו GitHub ו-Node.js.
ניתן לומר אם כך, שקורסי ה-Bootcamps מייצרים Full Stack Web Developers המסוגלים לפתח את כל שכבות האפליקציה, מהשרת ועד ממשק המשתמש, תוך שימוש בטכנולוגיות ומתודולוגיות עדכניות ומותאמות לצרכי השוק.
בשנת 2015, הכשירו כ-70 Bootcamps 16,000 איש, זאת לעומת כ- 6,700איש שסיימו ב-2014, גידול של 138%. המהפך שחוללו קורסי ה-Bootcamps התחולל בתוך 3 שנים ושינה את פני הביקוש וההיצע בתחום הפיתוח ל-Web.
בשל חשיבותו של התהליך למגזר העסקי משקיעות בקורסים אלה חברות ענק ובהן מיקרוסופט, סיסקו ולינקדאין. הממשל האמריקאי, תופס את הקורסים הללו כיעד לאומי ואף החליט להעמיד לתלמידים המצטרפים לקורס הלוואות סטודנטים בדומה להלוואות העומדות לרשותם של תלמידים באוניברסיטאות, תוך הענקת משקל רב להכשרת נשים, בני מיעוטים, אנשים בעלי מוגבלויות ואזרחים שאינם דוברי אנגלית.
אם כי קורסי ה-Bootcamp הם אלטרנטיבה זולה יחסית לתואר מלא ובכך מעניקים דריסת רגל לתחום הטכנולוגי גם לאנשים שאין ידם משגת לשלם את עלות ההשכלה הגבוהה בארה”ב, הם עדיין עולים בין 11,000 – 21,000 דולר ואינם מבטיחים לבוגרים שום דבר ביחס למציאת עבודה.
הביקוש לעובדים במגזר הטכנולוגי אינו זר למשק הישראלי. על פי המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, הפער בין הביקוש להיצע בתחום זה, גדל בכל שנה בכמה אלפים. “המחסור במהנדסים ובמפתחי תוכנה בישראל מאיים על עתיד אומת הסטארט-אפ,” התריעה חברת המידע בלומברג, חברות רבות נתקלות בקשיים בגיוס מפתחי תוכנה. מנכ”ל סאנדיסק ישראל הצהיר כי “איוש משרות פנויות הוא אחת הבעיות הגדולות שלי; אנחנו הופכים כל אבן”.
האם הפתרון טמון בייבוא עובדים מחו”ל, כפי שהציעה הממשלה לאחרונה? ייתכן, אך יש מודלים בעלי יתרונות רבים לתעשיה המקומית שכדאי לבדוק לפני שמחליטים לייבא מהנדסים מחו”ל.
“אומת הסטארטאפ” כפי שאנחנו ידועים בעולם, יודעת לייצר לא רק פתרונות טכנולוגיים אלא לחשוב מחוץ לקופסא בנושאים נוספים. יש בישראל אנשים מוכשרים ומלאי מוטיבציה המתאימים לתחום ההייטק, גם אם לא זה תחום ההשכלה שבחרו ללמוד באקדמיה. החברות שזיהו את הצורך הרב של חברות הייטק מצד אחד, ואת הפוטנציאל הרב הטמון בבוגרי אקדמיה מתחומים אחרים – פיתחו מודל חדשני הדומה לקורסי ה-Bootcamps בארה”ב, עם מספר הבדלים חשובים.
תוכניות הסבה והכשרה כמו Experis academy, מציעה לבוגרי מדעים מדויקים, מקצועות ההנדסה ואחרים, להפוך תוך זמן קצר לאנשים פיתוח מומחים. התכנית האינטנסיבית דורשת, בדיוק כמו קורסי ה-Bootcamps בחו”ל, התגייסות מלאה למשך מספר חודשים, בהם נלמדים נושאי פיתוח מהבסיס, ועד לטכנולוגיות החדשות ביותר ומכשירה אותם כ-Full Stack Developers ואף מספקת להם שווה ערך של ניסיון מעשי.
להבדיל מהמודל בארה”ב, בו משלמים התלמידים על קורסי ה-Bootcamps, המודל החדשני שפותח בארץ מאפשר לתלמידים ללמוד על חשבון החברה ללא כל עלות מצידם. החברה מרוויחה רק כאשר בוגר התכנית מתקבל לתפקיד פיתוח באחת מחברות ההייטק, ובכך מבטיח לבוגרי התכנית גם תפקיד פיתוח בתחום ההייטק.
תכניות הסבה והכשרה כאלה, מספקות ערך רב הן ללומדים בהן והן לחברות הקולטות את הבוגרים. בוגרי התכנית מגיעים עם ניסיון מעשי שנרכש בעבודת Hands-on רבה בהנחיית מנטורים מובילים בתעשיית ההייטק החולקים עם הבוגרים את הידע והניסיון שלהם, זו הסיבה שאחוז גבוה של בוגרי התכנית מתחילים לעבוד כבר מיד בסיומה.
הרחבה של תכניות מסוג זה יכולה לתרום רבות לגישור על הפער בגדול בין היצע וביקוש, ואכן עקב הביקוש הרב, יש לחברה כוונה לפתוח בתכנית מסלול נוסף המתמקד בהסבה והכשרה ל-Full stack web developers.
שילובם של אנשים מוכשרים בעולם ההיי-טק הוא כאמור משימה לאומית לא רק בארה”ב אלא גם בישראל. זו הסיבה שבנוסף לחברות מסחריות, גם עמותות וארגונים ממשלתיים מקדמים את הכשרתן של אוכלוסיות שאינן מיוצגות כראוי במגזר הטכנולוגי. ארגון צופן, לדוגמה, מסייע לשילובם של אקדמאים ערבים בהיי-טק, וארגון קמ”ח (קידום מקצועי חרדי) מקיים פעילות דומה במגזר החרדי. השתלבותם של ערבים וערביות, חרדים וחרדיות בעולם ההיי-טק נושאת בכנפיה שיפור דרמטי ברמת החיים והבטחה גדולה עבור הדור הבא, ובה בעת מזרימה כוחות חדשים ומוכשרים למגזר הטכנולוגי המשווע לעובדים.
המשבר הנוכחי הוא אפוא הזדמנות ליצירת שינוי שממנו מרוויחים כל הצדדים: אנשים מוכשרים המקבלים הזדמנות לשיפור בשכר ועבודה במקום משמעותי ומתגמל; המעסיקים, הנהנים ממאגר גדל והולך של אנשי פיתוח תוכנה המגיעים היישר מתכניות ההסבה וההכשרה עם מכלול הידע הרלוונטי; והמדינה, המרוויחה משגשוגה של תעשיית ההיי-טק באופן ישיר ועקיף. אם לחזור לדברי ברק אובמה בהשקת TechHire initiative, “מצב שבו משרות רבות פנויות הוא החמצה לעובדים – אבל גם לעיר, לקהילה, למדינה ולאומה.”
_______
מקורות:
[2] coding-bootcamp-market-research
חזרה לרשימת המאמרים
