הטכנולוגיה אמנם אוניברסלית, אבל הדרך שבה ארגונים מטמיעים ומתעדפים אותה ייחודית לכל אזור. מחקר “Future Forward: תחזית 2025 למנהלי מערכות מידע” חושף הבדלים משמעותיים בגישות של מנהלי טכנולוגיות לאתגרים זהים. למרות שפלטפורמות וכלים טכנולוגיים חוצים גבולות ללא כל קושי, ההחלטות האנושיות לגבי הטמעתם מושפעות באופן מהותי מהתרבות העסקית, מהסביבה הרגולטורית ומההקשר הכלכלי בכל אזור ואזור.
ניתוח התגובות של 1,393 מנהלי טכנולוגיות מתשע מדינות שונות חושף ניואנסים אזוריים לגבי ניהול טכנולוגיות שאי אפשר להתעלם מהם. ההבדלים הללו אינם רק הבחנות מעניינות – הם לקחים חשובים שיכולים לחולל מהפך של ממש בגישה של כולנו לאסטרטגיה דיגיטלית.
טכנולוגיה עם מטרה: איך מדינות בצפון אירופה מיישרות קו בין כלים וערכים
ברחבי צפון אירופה, נראה כי החלטות לגבי טכנולוגיות מסונכרנות היטב עם הערכים הארגוניים הכלליים. מנהלי מערכות מידע בנורווגיה מתעדפים בצורה מובהקת יישור קו עם המנהלים העסקיים (42% לעומת 30% באופן גלובלי), ואילו מנהלי טכנולוגיות בהולנד מפגינים מסירות מדהימה לחדשנות מונחית-קיימות (67% מצמצמים את פליטות הפחמן באופן פעיל באמצעות טכנולוגיות) ושקיפות AI (66% מדגישים את החשיבות של מערכות AI ללא הטיות, לעומת 54% באופן גלובלי).
מנהלים אלה דחו את הבחירה הכוזבת בין טכנולוגיה אתית וטכנולוגיה אפקטיבית, והוכיחו שתכונות אלה יכולות, למעשה, לחזק זו את זו. הגישה שלהם ממחישה איך אסטרטגיית טכנולוגיות יכולה לשקף את הערכים הארגוניים והחברתיים המקובלים, תוך כדי השגת תוצאות עסקיות.
היתרון התחרותי שלכם: שילוב ערכים ב-DNA הטכנולוגי. ארגונים שמתאימים את הטכנולוגיות לעקרונות הליבה שלהם, יוצרים מערכות עמידות, מהימנות ופופולריות יותר לשימוש בקרב העובדים.
חידוד לפני קידוד: המודל הבריטי של טכנולוגיות ממוקדות-בעלי עניין
הייחוד של מנהלי טכנולוגיות בבריטניה טמון בדגש שהם שמים על מעורבות בעלי העניין לאורך כל התהליך של הטמעת טכנולוגיות. המספרים מספרים את הסיפור המלא: 86% מתאימים את אסטרטגיית ההשקעות ליעדי הטרנספורמציה, 41% מתעדפים תקשורת תכופה עם בעלי העניין, ו-61% עורכים מחקר מערכתי לפני האימוץ של טכנולוגיות חדשות.
נראה כי מודל ממוקד-תקשורת זה משפר את יכולות ניהול השינויים. על ידי השקעה בפיקוח, שקיפות וניהול בעלי עניין, ארגונים בבריטניה יוצרים גישות חסינות ועמידות יותר לטרנספורמציה טכנולוגית.
בינה ישימה: השקעה בחידוד (מטרות) לפני קידוד. הטמעות הטכנולוגיה הטובות ביותר מצליחות הודות ליישור קו עם הגורם האנושי, לא על אף ההתנגדות האנושית.
להשיג יותר מפחות: הגישה מלאת התושייה בצרפת לניהול טכנולוגיות
מנהלי טכנולוגיות בצרפת מהווים מקרה מבחן מרתק בגישתם לסדרי עדיפויות. למרות ש-46% נוקבים בנושא של אבטחת סייבר כחשש הכבד ביותר שלהם (נתון גבוה משמעותית ביחס לממוצע הגלובלי), 38% מציינים את הנושא של גיוס תקציב כאתגר הגדול ביותר שלהם – נתון גבוה בהרבה ביחס לממוצע הגלובלי שעומד על 25% בלבד.
השילוב הזה קידם גישה ייחודית להטמעת טכנולוגיות. מנהלי מערכות מידע בצרפת צריכים להפגין תושייה רבה ולמצוא דרכים חדשניות למקסם את ההשפעה מתוך השקעות מוגבלות. העניין הגבוה מהממוצע שלהם בטכנולוגיות חדשניות כמו דאטה סינתטי (33% לעומת 23% באופן גלובלי) מעיד על הלך רוח חדשני ושאפתני חרף – ואולי דווקא בזכות – המשאבים המוגבלים.
הלקח: מגבלות מובילות לכושר המצאה. כאשר תקציבים מוגבלים מחייבים קבלה של החלטות קשות, לעיתים קרובות זה מוביל למציאת או להמצאת פתרונות אלגנטיים וספציפיים – יותר ממשאבים אינסופיים.
הלך רוח רנסנסי: מיזוג של אבטחה וחדשנות באיטליה
מנהלי טכנולוגיות באיטליה הגיעו להישג מדהים: הם מובילים הן בהיקפי האימוץ של טכנולוגיות AI (47% רואים ב-AI גורם שמשנה את כללי המשחק) והן בהשקעות באבטחת סייבר (86% מגדילים את התקציבים). בניגוד לאזורים שבהם שני ההיבטים האלה מתחרים זה בזה על משאבים ותשומת לב, מנהלי מערכות מידע באיטליה פיתחו מסגרות עבודה שמקדמות את שניהם בו-זמנית.
הגישה המאוזנת הזו דוחה את הטענה שארגונים חייבים לבחור בין חדשנות מהירה ואבטחה קפדנית, ומוכיחה שלמעשה שני סדרי העדיפויות האלה יכולים לחזק זה את זה באמצעות אסטרטגיית טכנולוגיות מתוכננת היטב.
קו מנחה להנהגה: לדחות אפשרויות בחירה מעושות. הארגונים המתקדמים ביותר מסרבים לראות בנושאים של אבטחה וחדשנות כגורמים שמתחרים על משאבים – הם רואים בהם גורמים שותפים בתהליך הטרנספורמציה.
סבלנות אסטרטגית באומת הסטארט-אפ: הגישה המחושבת בישראל
הממצאים הכי מפתיעים עלו מהנתונים שנאספו מישראל. דווקא במדינה הידועה בחדשנות טכנולוגית, לא פחות מ-43% ממנהלי הטכנולוגיות מפקפקים בהיתכנות של טכנולוגיית ה-AI לטווח הרחוק – כפול מהממוצע הגלובלי.
לא מדובר בשמרנות טכנולוגית, אלא דווקא בצורה מתוחכמת של הבחנה אסטרטגית. מנהלי מערכות המידע בישראל מתעדפים בצורה מובהקת את הנושאים של טרנספורמציה דיגיטלית (32% לעומת 23% באופן גלובלי), תאימות רגולטורית (32% לעומת 20%) והתאמה של אסטרטגיית ה-IT ליעדים העסקיים (44% לעומת 34%).
הגישה המחושבת שלהם ממחישה את הערך הטמון בסבלנות אסטרטגית – קודם מוודאים שחידושים מתאימים לחזון האסטרטגי הכולל, ורק לאחר מכן מתחייבים לאימוץ נרחב.
יתרון טקטי: הפגנת פקפוק סלקטיבי. העובדה שמגמה כלשהי תופסת תאוצה, לא אומרת שהיא מתאימה לכל אחד – ערך מוכח צריך להיות בעל משקל גדול יותר מרעש בענף.
דריכות כאסטרטגיה: איך מנהלי מערכות מידע באמריקה הצפונית הופכים הגנה להזדמנות
בחדרי מועצות מנהלים באמריקה הצפונית, הנושא של אבטחת סייבר מככב בדיונים בצורה משמעותית יותר מבכול מקום אחר. לפי הנתונים שבידינו, 56% ממנהלי מערכות המידע באמריקה הצפונית מדווחים כי אבטחת סייבר “טורדת את שנתם” – זה שיעור גבוה משמעותית מהממוצע הגלובלי שעומד על 44% בלבד.
הממצא המרתק ביותר אינו רק הדריכות המועצמת הזו, אלא איך היא מתקשרת לאג’נדה שלהם לגבי חדשנות. ארגונים באמריקה הצפונית השקיעו רבות באבטחת סייבר (86% מגדילים את התקציבים), ובה-בעת מעודדים אימוץ נרחב ומהיר של טכנולוגיות AI, כאשר 43% מהם כבר רואים שיפורים מדידים בפרודוקטיביות. ההשקעות שלהם באבטחה לא מכסות רק עלויות מגננה, אלא מושקעות גם בגורמים מאפשרים אסטרטגיים להגנה על מערכי תפעול שבהדרגה הופכים להיות יותר תלויים ב-AI.
תובנה אסטרטגית: לא צריך לבחור בין אבטחה ומהירות – אפשר למנף את שני ההיבטים יחד לקידום הדדי. החדשנות הטובה ביותר מופקת בתשתיות המאובטחות ביותר.
מדריך חוצה-גבולות: חמישה עקרונות אוניברסליים מוכחים של מצוינות אזורית
על אף ההבדלים האזוריים המרתקים האלה, אפשר לזהות כמה עקרונות אוניברסליים שיכולים להועיל למנהלי טכנולוגיות בכל מקום בעולם:
- אבטחה מאפשרת חדשנות – הארגונים המצליחים ביותר משלבים אבטחה וחדשנות כגורמים משלימים ולא כסדרי עדיפויות מתחרים.
- מגבלות מעודדות יצירתיות – משאבים מוגבלים שמוגדרים כהלכה יכולים לקדם פתרונות יעילים יותר מתקציבים אינסופיים.
- ערכים צריכים לעצב טכנולוגיות – אסטרטגיות הטכנולוגיה החסינים ביותר משקפים ומקדמים עקרונות ליבה ארגוניים ותרבותיים.
- סבלנות אסטרטגית משתלמת – לעיתים קרובות הערכה זהירה של טכנולוגיות חדשות מניבה תוצאות טובות יותר מאשר אימוץ רפלקסיבי של כל מגמה חדשה.
- הגורמים האנושיים הם אלה שמשפיעים על הצלחות טכניות – מצוינות טכנית לבדה לא יכולה להבטיח אימוץ מוצלח – מעורבות בעלי העניין קריטית להטמעה לא פחות ממנה.
בשעה שאנחנו מוצאים את דרכינו בנבכי השדה הטכנולוגי, הארגונים המצליחים ביותר יהיו אלה שילמדו את לקחי הגישות האזוריות השונות. העושר הטמון בהשקפות השונות מספק לנו הזדמנות ליצור אסטרטגיות טכנולוגיות גמישות וחדשניות יותר על ידי אימוץ של נקודות מבט מרובות.
אחרי הכול, באקלים טכנולוגי שהולך ונעשה מורכב יותר מדי יום, נקודת המבט הגלובלית הזאת עשויה להיות היתרון התחרותי הכי טוב שבנמצא.