האוקספורד המלא להייטקיסט – לאתחל או לרסט? הבחירה בידכם

אפשר לשנוא את זה ואפשר לאהוב את זה. ואפשר גם וגם. שרבוב מילים באנגלית לשפה העברית, או בעצם, מעין עברות בלעז, הפכו לעניין שבשגרה במסדרונות ההייטק, בפגישות הזום ובכלל. בכל מקום. עבור הייטקיסטים מתחילים התופעה הזו עלולה להרתיע, ובעיקר – לגרום לאי הבנות. אז הנה אנחנו, כאן כדי לעשות לכם סדר 🙂

על התופעה, ולמה היא מתרחשת

כדי שנהיה כולנו על אותו העמוד, התופעה המדוברת באה לידי ביטוי במילים כמו לפבלש, לדלוור, לרפרש, לקמפל, לקנסל וכדומה. למה לרענן את העמוד כשאפשר לרפרש אותו? ולמה להגיד “אנחנו צריכים לעמוד ביעדים השנתיים” או “חשוב מאוד לספק ללקוח את המוצר בזמן” כשפשוט אפשר לומר “לדלוור את זה”?

מקור התופעה נעוץ בשימוש השוטף של תעשיית ההייטק בשפה האנגלית. המערכות באנגלית, הפגישות באנגלית, העבודה היא גלובלית ומול לקוחות דוברי אנגלית. כשמדברים באנגלית וכותבים באנגלית, ומרבית הממשקים (UI\UX) של כלי העבודה הם באנגלית – האנגלית זולגת לתוך השפה העברית. אפשר לקרוא לזה “עיבריש” או “אינגלוז” של השפה.

המילון (הלא שלם)

נכון בהייטק שומעים את זה כל הזמן, אבל אל תשכחו, “בדרום יש בעיה קשה של פרוטקשן.” אפילו ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות, אומרים וכותבים בעברית-אנגלית. כלומר, התופעה איננה ייחודית להייטק. בכל מקרה ולשימושכם האישי, בייחוד אם אתם בתחילת הדרך ההייטקיסטית שלכם, חשוב להכיר, לפחות, את המילים הבאות:

הפועל בהייטקיסטית	הפועל באנגלית	תרגום חופשי \ שימוש
לפבלש	To publish	מפבלשים את הקוד
לאנפרד	To unfriend	יותר ברשתות החברתיות, אבל גם חשוב להכיר
לפרמט	To format	טוב, לא צריך להסביר
לארכב	To archive	לשים משהו בארכיון (ארכיב, כן?)
לדלוור	To deliver	לספק מענה כמו שצריך
לדבג	To debug	לתקן שגיאות קיימות בקוד
לקסטם	To customize	להתאים משהו לדרישות ספציפיות
לאפטם	To optimize	לייעל, להפוך משהו לטוב יותר על בסיס הקיים
לולדצ	To validate	לתקף, לבדוק שמשהו הוא כפי שהוא

 

הרשימה מעלה כוללת שמות פועל, אבל קיים גם שימוש נרחב במילים (שמות עצם, לא פעלים) רבות באנגלית, פשוט כפי שהן, As is. אז הנה עוד כמה מילים שתשמעו בשיחות קולר (אגב, גם מילה באנגלית) או במקומות אחרים: B2B, B2C, MVP, KPI ועוד. לא נרחיב על כל מילה ומילה, פשוט היו מוכנים מנטלית ועשו שיעורי בית לפני.

אליעזר בן יהודה מתהפך בקברו?

השפה העברית היא השפה הכנענית היחידה המדוברת כיום. העברית מוזכרת כבר במאה השנייה לפני הספירה. עד המאה ה-19 היא שימשה בעיקר בהקשרים דתיים ונחשבה ללשון הקודש. החל במאה ה-19, נישאת על גלי תקופת ההשכלה ועליית הציונות המודרנית, הפכה השפה העברית לשפה מדוברת ויום-יומית. נשאלת השאלה – מה מחייה השפה העברית, הלא הוא אליעזר בן יהודה, היה חושב על התופעה ההייטקיסטית (המוזרה) הזו? לדבר ב-Hibrish?

במחשבה ראשונה, הוא לא היה אוהב את זה. אבל, במחשבה שנייה, ההשתנות של השפה שמתבטאת בשילוב של מילים מן השפה האנגלית תוך הטייתן בעברית, היא סימן להיות העברית שפה תוססת וכזו שמתאימה את עצמה לצרכים העכשוויים, לקישוריות ולמחוברות, לגלובליזציה ועוד.

חשוב להזכיר כי מילים רבות בשפה העברית מקורן בשפות זרות אחרות. ‘היי’ ו’ביי’ כבר שגורות היטב ביום-יום שלנו, וגם עברו כמה עשורים עד שה’רצפט’ השגור הפך ל’מרשם’ כפי שהוא היום. אז אולי אנחנו בעיצומו של תהליך השתנות והתאמה טבעי? אנחנו חושבים שכן.

מילים אחרונות

בין אם אתם אוהבים את התופעה הזו או שונאים אותה, כמו שאמרנו, אי אפשר בלעדיה. אם אתם עושים את צעדיכם הראשונים בהייטק אז שננו את המילים העיקריות, ובהמשך אפילו תמציאו כמה משלכם. או שאולי, תעברתו על אמת. מעתה אמרו יישומון ולא אפליקציה, תרעננו את הדפדפן וכמובן תאתחלו את היום בכל בוקר ואל תרסטו אותו.