שוק התעסוקה בישראל ובעולם בכלל עובר שינויים משמעותיים. השינוי הבין-דורי נותן את אותותיו. בני דור ה-Y מחליפים בממוצע כל שנתיים עבודה, וקריטריונים שבעבר היו המובילים בבחירת מקום עבודה משתנים גם הם. העמקת המעורבות של ענקיות טק כמו מיקרוסופט, גוגל ואמזון יצרה תחרות קשה על העובדים מצד המעסיקים והעבירה את הכוח אל העובדים, שמחפשים לשפר את התנאים שלהם הן הכספיים והן המקצועיים.
לפי סקרים שנערכו בשנים האחרונות, תנאי ההעסקה לא נמצאים לבדם בפסגת סדר העדיפויות של הדור שמהווה את הכוח המניע בשוק העבודה, אלא גם תחושת סיפוק ומשמעות, יחסים טובים עם המנהל ושאר העובדים, יחסי עבודה-בית ועוד, כל אלה נמצאים ברשימת הדרישות העדכניות. אם השינוי הזה לא הספיק, אז הקורונה האיצה תהליכים רבים הנוגעים ישירות לעובדים ולמקומות העבודה. נראה כי המגיפה אפשרה מרחב לחשיבה מחודשת לגבי הקריירה. עובדים רבים לא חזרו למקום עבודתם, נשארו להרהר על החיים או להמציא את עצמם מחדש במה שמכונה בכל העולם “ההתפטרות הגדולה”, תופעה המאפיינת גם את בני דור ה-X ולא רק את הצעירים שבחבורה. אז איך מוצאים את היעד הבא בג’ונגל ההייטק הישראלי?
כולם מדברים על ההייטק(ס)
בישראל, בשנים האחרונות, תעשיית ההייטק זוכה למעמד על בשוק התעסוקה. גיוסי ההון האדירים שעולים משנה לשנה וגל ההנפקות חסר התקדים של חברות טכנולוגיה ישראליות בבורסות בעולם, הגביר את הביקוש מצד החברות לעובדים. שלטי החוצות, המשרדים המעוצבים והמאובזרים, הקאפ-קייקס ושאר הירקות, מבטאים מעל הקרקע את התחרות על העובדים בשוק. מתחת לקרקע, או יותר נכון על הקרקע עצמה, השכר הממוצע בהייטק גבוה פי שניים מהשכר הממוצע במשק וההסתגלות המהירה של התעשייה לעבודה בימי קורונה (עבודה מרחוק) סימנה לרבים כי בעת משבר, זאת התעשייה שאפשר לסמוך עליה. ועל אף שההייטק הישראלי מהווה רק כ-10% משוק התעסוקה במדינה, נדמה כי הדיבור והניגון נשמעים בכל מקום. בתכל’ס, מי לא מכיר את נדיר אקרמן? או שהפרודקט חשוב יותר מהמוצר? אפילו בטוויטר, מעוז ציוצי הפוליטיקה, פיד ההייטק צובר מיום ליום יותר ויותר עוקבים. לאילון מאסק שלום.
חיפוש עבודה בהיי-טק
חיפוש העבודה בהיי-טק צועד בשלוש דרכים מרכזיות: פנייה מצד העובד באמצעות שליחת קורות חיים, פנייה מצד המעסיק במסגרת “ציד ראשים” (כן, עדיין לא נמצא ביטוי נעים יותר), או באמצעות חברת השמה שעובדת גם מול המעסיק וגם מול העובד. נניח את “ציד הראשים” בצד, כי היכולת שלכם לעלות בכוונת של צייד הראשים לא נמצאת לגמרי בשליטתכם, ונעבור לשתי הדרכים שכן.
חיפוש עבודה באמצעות שליחת קורות חיים עלול להיות מתסכל במיוחד בכמה היבטים. משרות רבות מתפרסמות בתקופה זו והתחרות על כל משרה גבוהה מאוד. הנגישות הטכנולוגיות מאפשרת לרבים להגיש מועמדות בקלות ובמהירות, ואפשר לראות בלינקדאין, למשל, שעל כל משרה יש עשרות ומאות של מגישי קורות חיים. בהתאמה, הקשב של המגייס בחברה המפרסמת נמוך והוא נדרש להתמודד עם עומס רב של פונים. כך, ניתן ליפול בין הכיסאות, וברוב המקרים גם לא לדעת או להבין מדוע לא חוזרים אליכם. ואם זה לא מספיק, קבלת תשובה שלילית ממעסיקים אינה מלווה בדרך כלל בפידבק ולא ברור מדוע נפסלה המועמדות. מהתשובה האוטומטית, “בחרנו להמשיך עם מתמודד אחר”, אי אפשר להשתפר.
חברת השמה – לא מה שחשבתם
להבדיל משליחת קורות חיים, חיפוש עבודה באמצעות חברת השמה מבטא כמה יתרונות ומקל על התהליך מצד העובד. חברת השמה חשופה למידע רב ומדויק, הן מצד המעסיק (מה ומי הוא מחפש?) והן מצד העובד באמצעות ראיון והיכרות עימו. בנוסף, לחברת השמה יש ערוץ ישיר עם המגייסים בחברות, היא מגשרת על העומס אצל המגייסים ומקטינה את הסיכוי ל”נפילה בין הכיסאות”. במילים אחרות, חברת השמה היא מעין שירות אישי הדדי לשני הצדדים המחפשים התאמה ולכן גם הסיכוי להצלחה עולה. כמו שידוך, רק בלי הקטע של לשבור את הכוס.
שניים מהחסמים העיקריים אצל עובדים כשהם שומעים את צמד המילים “חברת השמה” מבוססים על מיתוסים וזה נראה כמו זמן טוב להפריח אותם. ראשית, חברת ההשמה אינה לוקחת עמלת שירות מהעובד עצמו, אלא מהחברה אצלה העובד נקלט. הדבר דומה למה שנהוג בכל חברה במסגרת “חבר מביא חבר”, לפיו קליטה של עובד חדש שהגיע דרך עובד קיים בחברה, מזכה את העובד הקיים במענק מפנק. הרי המענק הזה לא יורד מהמשכורת ההתחלתית של החבר אותו הוא הביא לעבודה, זה בונוס שמשולם על ה-“שירות” שעשה בכך שחסך להם את עבודת החיפוש. שזה במקרה מה שעושה חברת ההשמה.
שנית, נהוג לחשוב, בטעות כמובן, כי התשלום מצד המעסיק לחברת ההשמה משמעותו תנאים טובים פחות לעובד במסגרת מעמד חתימת החוזה. חשוב לציין כי בין זה לבין המציאות אין שום קשר. ולראייה, ברוב המקומות, עובדים מקבלים מענק על קליטת עובדים אחרים. בייחוד בשוק של עובדים, בו הביקוש לעובדים הוא גבוה, יכולת המיקוח על התנאים נמצאת בידי העובד, וגם כאן, חברת השמה המכירה את הנהוג בשוק מסייעת בהתאמה ולשביעות רצון מחפש העבודה.
יתרונות חשובים של חיפוש ומציאת משרה באמצעות חברת השמה הם ההיכרות העמוקה של החברות עם השוק, הקשרים והחזקת התמונה העדכנית של כל המשרות הפנויות ובעיקר המתפנות. כך, במקרה של אי קבלה של מועמד למשרה מסוימת, חברת ההשמה קרוב לוודאי תציע משרה דומה בחברה אחרת, שעליה המועמד לא ידע או חשב. למעשה, חברת ההשמה עושה גם את עבודת החיפוש עבור המועמד, ובשוק תעסוקה כל כך דינמי זהו יתרון משמעותי.
השורה התחתונה
כולם מדברים על ההייטק. ברשתות החברתיות, בעיתונים ואפילו בחדשות בטלוויזיה (כן, יש דבר כזה עדיין). בין אם אתם מחפשים להיכנס להיי-טק ובמיוחד אם אתם מחפשים לשפר את התנאים שלכם (שכר, אתגר מקצועי, השפעה) ולעבור בין תפקידים בחברות שונות, שימוש בשירותים של חברת השמה להייטק עשוי להגדיל את הסיכוי שלכם. כאשר התחרות על כל משרה היא גדולה ובזמן שיש משרות פנויות רבות בשוק, חברת השמה להיי-טק תעשה לכם סדר בשלל המידע והאפשרויות בדרך להתאמה המיוחלת בין המעסיק לבין מחפש התעסוקה.