מאז תחילת מלחמת “חרבות ברזל” גויסו יותר מ-360,000 חיילי מילואים. המשק בישראל נדרש להתמודד עם תופעה ישנה-חדשה – עובדים רבים חוזרים לעבודה לאחר מספר חודשי מילואים, או לחלופין, יוצאים ונכנסים, עבודה-מילואים-עבודה-מילואים. הסיטואציה הזו, איננה טריוויאלית עבור העובד או הארגון. בייחוד בחברות קטנות או בינוניות, לעובד אחד עשויה להיות השפעה מהותית על הביצועים העסקיים.
כיצד קולטים מחדש לעבודה משרת מילואים שסיים שלושה חודשים (או יותר) של לחימה? המורכבות מחייבת היערכות מתאימה (ורגישה) על מנת שארגונים ואנשי המילואים שלהם יצלחו את התקופה המאתגרת הזו. אז מה עושים? ראשית, חשוב להבין את המשמעויות של שירות מילואים ארוך על המשרת ועל העסק.
מנקודת המבט של העובד המילואימניק
עבור איש המילואים, השירות הממושך פוגש אותו במספר חזיתות: האישית, המשפחתית והמקצועית. בראש ובראשונה, לתקופת מלחמה נודעת השפעה שלילית ברמה האישית. הלחץ, המראות הקשים, אי הודאות והחששות – כל אלה ועוד מולידים קשיים נפשיים במרבית המקרים. שנית, ברמה המשפחתית, היעדרות של אחד מבני הזוג לתקופות ממושכות מכתיבה קשיים נוספים ואחרים. בייחוד אם בתא המשפחתי ישנם ילדים ועול הבית והטיפול בהם “נופל” רק על אחד מבני הזוג, עלולים להצטבר בין בני הזוג כעסים ומתחים ורמת השחיקה המנטלית תעלה עוד יותר.
שלישית, ברמה המקצועית, שירות מילואים ממושך עלול לעורר אצל העובד המשרת תחושת אי שייכות או היעדר רלוונטיות. פערים בעבודה נצברים ומשימות שנדחות, משיתים עומס רב על העובד ומקשים עליו להתאושש ולצבור כוחות עם חזרתו לעבודה. בנוסף, במקרים רבים מתעוררת תחושה כי הארגון ממשיך להתקדם “בלעדיי”. באופן טבעי עובדים אחרים מגשרים על הפערים, מה שיוצר מחשבות ותחושות כמו “אני ניתן להחלפה” או “אינני חיוני לארגון בו אני עובד”. בקיצור, שירות מילואים ארוך מגדיל את השחיקה באופן משמעותי, והוא מתנהל בשלוש חזיתות, שכל אחת מהן משמעותית מאוד בפני עצמה ומשפיעה על יכולת התפקוד במישורים האחרים.
מנקודת המבט הארגונית-עסקית
מצד הארגון, להיעדרות של עובד לתקופה ממושכת יש השפעות שליליות ברורות ומיידיות. ראשית, ישנה פגיעה ישירה בעבודה, שתתחלק על פני פחות עובדים, מה שיגביר את העומס ויגדיל את השחיקה של העובדים האחרים. שנית, עלולה להתרחש פגיעה בדינמיקה הצוותית והבין מחלקתית, וכן בתהליכים הארגוניים. הדבר נכון שבעתיים אם משרת המילואים הוא בעל תפקיד בכיר או מרכזי בארגון. מעבר להיבטים המקצועיים, להיעדרות של עובדים גם השפעה על המרקם החברתי במקום העבודה – לטוב או לרע. כל ההשפעות האלה (ועוד) באות לידי ביטוי בהשהיית פרויקטים שדורשים מומחיות של עובדים שנמצאים בשירות מילואים, מביאות לאובדן ידע ולפגיעה בתהליכי הכשרה פנימיים ובמקרים אחרים גם להגדלת עלויות גיוס והכשרה ועוד.
איך ארגונים יכולים לנווט בין אלפי ימי המילואים?
דמיינו את הסיטואציה הבאה: איש המילואים חוזר לאחר ארבעה חודשים של שירות בזירת לחימה. בפועל, נדרש לבצע מעין תהליך אונבורדינג, גם אם מדובר בעובד וותיק ומיומן. קליטה מקצועית ותומכת עשויה לגשר על הפערים שנצברו, בזמן קצר יחסית, ולהגדיל את הפרודוקטיביות בארגון. ההבנה של החזית המשולשת שאיתה נאלץ משרת המילואים להתמודד – האישי, המשפחתי והמקצועי – היא הבסיס להצלחת התהליך.
עם חזרת העובד משירות המילואים חשוב לזהות האם נדרשת תמיכה רגשית ופסיכולוגית. בשבועות הראשונים עם חזרת המשרת לעבודה, כדאי לגלות רגישות גבוהה ולתכנן חזרה מדורגת לעבודה, תוך דגש על WLB, כך שתתאפשר תמיכה גם בצרכים המשפחתיים של העובד. בהיבט המקצועי, חשוב להגדיר תהליך מסודר שיכלול עדכונים ארגוניים ועסקיים רלוונטיים, ולעתים אף תידרש הכשרה והדרכה ייעודית, חניכה או מנטורינג.
עקרונות אלה הם על קצה המזלג וחשוב בעיקר להתייחס למצבו של כל עובד שחזר ממילואים ולבצע את ההתאמות הפרטניות. שמירה על תקשורת פתוחה, הבעת הערכה על השירות שביצע, וכמובן תמיכה מקצועית רציפה, הם המפתח להצלחה. לפעמים את המובן מאליו צריך להגיד – אל תפספסו את ההיבטים האישיים והמשפחתיים אצל המילואימניק, הם מהווים את הבסיס לצמיחה ולהתפתחות המקצועית שלו.