לעבוד בחברת גאמפא זה באמת כזה שווה?

“העבודה פוטרת אותנו משלוש רעות גדולות: העוני, החטא והשעמום”. כך אמר וולטר, אחד מאנשי הרוח הגדולים באירופה של המאה ה-18 וממבשרי תקופת הנאורות. אם נמשיך את אותו הקו של וולטר, אז לעבוד באחת מחברות הגאמפא, או המאגמא ליתר דיוק (פייסבוק לא מתה, אלא מטא), פוטר בריבוע מן העוני והשעמום, לפחות. בכל הקשור לתעסוקה נהוג להבחין בין שני מצבים עיקריים: שוק של מעסיקים ושוק של עובדים. הראשון מתאפיין בביקוש גבוה מצד העובדים ויכולת מיון ומיקוח גבוהה הנמצאת בצד המעסיק. השני, מנגד, מדגיש את הכוח שנמצא בידי העובדים כאשר הביקוש מצד המעסיק גבוה מן ההיצע מצד העובדים. בהתאם לכך, מצב זה מתאפיין בתחרות גבוהה בין המעסיקים על כל עובד ומתבטא בחבילות שכר עולות ובתנאי העסקה משתפרים. מהו הערך המוסף בעבודה בחברת גאמפא? ואיך מתקבלים לעבוד בחברות אלו? בייחוד בימים של “שוק של עובדים” כדאי לחשב מסלול מחדש או לבצע תיקונים על הנתיב על מנת לשפר את רמת הסיפוק והתנאים בעבודה. חברות הגאמפא עשויות להיות יעד כזה במסלול הקריירה

חברות גאמפא – קווים לדמותן

גוגל (Google), אמזון (Amazon), מיקרוסופט (Microsoft), מטא (Meta, פייסבוק לשעבר) ואפל (Apple) הן החברות המרכיבות את ראשי התיבות המייצגים את חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם (‘ביג-טק’) במונחים כלכליים והנחשקות בקרב עובדים בכל העולם.  השווי המצרפי של חברות הגאמפא, נכון לתחילת 2022, עמד על כ-8.75 טריליון דולר, שהם בערך פי 20 מהתוצר המקומי גולמי השנתי בישראל. המשמעות היא חברות בעלות השפעה אדירה בתחומי החיים השונים, להן מיליארדי משתמשים בכל העולם, כמו גם תקציבי פיתוח, הכשרה וההעסקה אדירים.

בהתאמה, האתגרים הטכנולוגיים ותנאי העבודה בחברות אלה הם חריגים לטובה. לשם המחשה, מבט חטוף בקהילת הפייסבוק (אפרופו גאמפא) “וידויי שכר” מגלה שכר חודשי ממוצע של כ-50,000 ש”ח למפתחים בחברות הגאמפא. וזאת לפני מענקים, בונוסים והקצאת מניות, כמובן. בחזרה לוולטר, הוא בוודאי יכול להיות רגוע בכל הקשור לעוני. ומה לגבי השעמום?  נמשיך הלאה.

להיות גאמפא או לא להיות גאמפא?

העבודה בחברת גאמפא טומנת בחובה ערך אותו קשה למצוא בחברות היי-טק אחרות, גם במוצלחות שבהן. הסביבה הטכנולוגית בחברות המשרתות מאות ומיליארדי יוזרים מציבה אתגרים ומאפשרת לעובדים לפתח ולעשות שימוש בטכנולוגיות הקצה בעולם. ולראייה, במייקרוסופט לבדה, תקציב המחקר והפיתוח לשנת 2021 הסתכם ביותר מ-20 מיליארדי דולרים. כמעט כמו סך כל גיוסי ההון (שחלק נרחב ממנו מוקצה לשכר ושיווק) של כל ההיי-טק הישראלי בשנת 2021 שעמד על כ-25 מיליארדי דולרים. ההשפעה, בהתאם, היא עצומה. נכון, בחברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר, ההשפעה הממוצעת של כל עובד על עסקי החברה קטנה מזו של עובד בסטארט-אפ בשלב ה-seed. אבל, לכל עובד בביג-טק, במסגרת אפיון ופיתוח המוצרים והשירותים, ישנה אפשרות להשפיע באופן רחב על כמות אדירה של משתמשים ובמובן מסוים גם על התרבות וההרגלים של ימינו.

חוץ מזה, שיטות העבודה בחברות הגאמפא הן המתקדמות בעולם. כדי לתמוך את המבנים הארגוניים נדרשים תהליכים פנימיים יעילים ואפקטיביים, ואלה נמצאים במיקוד ושיפור מתמיד. עבודה בסביבה ארגונית מורכבת חושפת את העובד ל-best practices בכל הקשור בתהליכים ושיטות ארגוניים וגלובליים. ב-Alphabet (חברת האם של גוגל), לדוגמה, המבנה הארגוני מבוסס על חלוקה למחלקות ממוקדות מוצר או שירות (אנדרואיד, גוגל מפות, מנוע החיפוש וכדומה). בכל מחלקה כזו מבנים ארגונים שטוחים במטרה לצמצם בירוקרטיה והיררכיה, במעין תת-חברות קטנות ואוטונומיות הפועלות תחת חברת האם הגדולה.

אפשר להמשיך ולמנות יתרונות של העבודה בחברות הגאמפא כמו סביבת העבודה, השכר, היוקרה המקצועית, המיון והסינון הקפדני של העובדים, אפשרויות הרילוקיישן הרבות ועוד. ולמה לא לעבוד בהן? זה כבר עניין סובייקטיבי. בכל זאת מדובר בחברות ענק של אלפי ועשרות אלפי עובדים. אם חושקת נפשכם בג’ונגל הסטרט-אפי (במובן החיובי), בקצב המהיר במיוחד ובפעולות ההישרדות היום-יומיות, את אלה לא תמצאו בחברות הגאמפא.

אז איך מגיעים לשם?

חברות הטכנולוגיה הגדולות יעדיפו מועמדים עם ניסיון עשיר או התמחות בטכנולוגיות מסוימות. לכן, צבירת ידע וניסיון הם תחנות הכרחיות במסלול לחברות גאמפא. הדרך הטבעית היא טיפוס בסולמות התפקידים בחברות מסדר גודל בינוני או קטן ובתוך כך לעבות את הניסיון ולהרחיב את הידע. ישנה גם חשיבות לצבירת ידע עצמאי והתנסות בטכנולוגיות ייחודיות שלא בהכרח במקום העבודה. בהתאם לכך כדאי להכיר את הפרויקטים המרכזיים המעסיקים את הנהלת החברות ואת הטכנולוגיות שבליבת העשייה שלהן. בגלל שחברות הביג-טק מעסיקות סורסרים רבים שחורשים את הרשתות החברתיות והפורומים המקצועיים בניסיון לאתר מועמדים ולפנות אליהם ישירות, דווקא חשיפה אישית באותם המקומות והתערות מקצועית עשויה להיות ליתרון בהתמודדות על תפקידים בחברות הגאמפא.

בשורה התחתונה

כן, זה באמת כזה שווה לעבוד בחברת גאמפא. האתגר המקצועי, ה-best practices, החניכה, ההשפעה על כמות אדירה של משתמשים, התנאים. אמנם אווירת ה’קורפורייט’ עלולה להיות טרן-אוף בעיניי עובדים מסוימים, אך האתגר המקצועי שהוא תולדה של חברות שעוסקות בקצה הטכנולוגי הוא מקור לסיפוק מקצועי שאין שני לו.

הימים (בינתיים) הם ימי ‘שוק של עובדים’ המספקים יתרון בצד המועמד לעבודה. לכן, אין זמן טוב יותר לשאול את עצמכם האם אתם נמצאים במקום בו הייתם רוצים להיות, ולחשב מסלול מחדש אם נדרש (או פשוט להיכנס לאתר המשרות של Experis ולמצוא את היעד הבא שלכם). הדרך לגוגל, אמזון, מיקרוסופט, מטא ואפל עוברת בצבירת ידע והתנסות פורמלית וא-פורמלית הנדרשים לפיתוחים המרכזיים של החברות הגדולות. אה, וגם להכיר מישהו מבפנים אף פעם לא מזיק 😉