“העבודה פוטרת אותנו משלוש רעות גדולות: העוני, החטא והשעמום”. כך אמר וולטר, אחד מאנשי הרוח הגדולים באירופה של המאה ה-18 וממבשרי תקופת הנאורות. אם נמשיך את אותו הקו של וולטר, אז לעבוד באחת מחברות הגאמפא, או המאגמא ליתר דיוק (פייסבוק לא מתה, אלא מטא), פוטר בריבוע מן העוני והשעמום, לפחות.
בכל הקשור לתעסוקה, נהוג להבחין בין שני מצבים עיקריים: שוק של מעסיקים ושוק של עובדים. הראשון מתאפיין בביקוש גבוה מצד העובדים ויכולת מיון ומיקוח גבוהה הנמצאת בצד המעסיק. השני, מנגד, מדגיש את הכוח שנמצא בידי העובדים כאשר הביקוש מצד המעסיק גבוה מן ההיצע מצד העובדים. בהתאם לכך, מצב זה מתאפיין בתחרות גבוהה בין המעסיקים על כל עובד ומתבטא בחבילות שכר עולות ובתנאי העסקה משתפרים.
מהו הערך המוסף בעבודה בחברת גאמפא? ואיך מתקבלים לעבוד בחברות אלו? בייחוד בימים של “שוק של עובדים” כדאי לחשב מסלול מחדש או לבצע תיקונים על הנתיב על מנת לשפר את רמת הסיפוק והתנאים בעבודה. חברות הגאמפא עשויות להיות יעד כזה במסלול הקריירה.
חברות גאמפא – קווים לדמותן
גוגל (Google), אמזון (Amazon), מיקרוסופט (Microsoft), מטא (Meta, פייסבוק לשעבר) ואפל (Apple) הן החברות המרכיבות את ראשי התיבות המייצגים את חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם (‘ביג-טק’) במונחים כלכליים, והנחשקות בקרב עובדים בכל העולם. השווי המצרפי של חברות הגאמפא, נכון לתחילת 2025, עמד על כ-12 טריליון דולר, שהם יותר מפי 20 מהתוצר המקומי גולמי השנתי בישראל. לחברות אלה השפעה אדירה בתחומי החיים השונים, יש להן מיליארדי משתמשים בכל העולם, ותקציבי פיתוח, הכשרה וההעסקה אדירים.
בהתאמה, האתגרים הטכנולוגיים ותנאי העבודה בחברות אלה הם חריגים לטובה. לשם המחשה, מבט חטוף בקהילת הפייסבוק (אפרופו גאמפא) “וידויי שכר” מגלה שכר חודשי ממוצע של כ-50,000 ש”ח למפתחים בחברות הגאמפא. וזאת לפני מענקים, בונוסים והקצאת מניות, כמובן. בחזרה לוולטר, הוא בוודאי יכול להיות רגוע בכל הקשור לעוני. ומה לגבי השעמום? נמשיך הלאה.
להיות גאמפא או לא להיות גאמפא?
העבודה בחברת גאמפא טומנת בחובה ערך אותו קשה למצוא בחברות היי-טק אחרות, גם במוצלחות שבהן. הסביבה הטכנולוגית בחברות המשרתות מאות ומיליארדי יוזרים מציבה אתגרים ומאפשרת לעובדים לפתח ולעשות שימוש בטכנולוגיות הקצה בעולם. ולראייה, במיקרוסופט לבדה, תקציב המחקר והפיתוח לשנת 2021 הסתכם ביותר מ-20 מיליארדי דולרים. כמעט כמו סך כל גיוסי ההון (שחלק נרחב ממנו מוקצה לשכר ושיווק) של כל ההיי-טק הישראלי בשנת 2021 שעמד על כ-25 מיליארדי דולרים.
ההשפעה, בהתאם, היא עצומה. אמנם בחברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר, ההשפעה הממוצעת של כל עובד על עסקי החברה קטנה מזו של עובד בסטארט-אפ בשלב ה-Seed, אבל, לכל עובד בביג-טק, במסגרת אפיון ופיתוח המוצרים והשירותים עליהם הוא אמון, ישנה אפשרות להשפיע באופן רחב על כמות אדירה של משתמשים, ובמובן מסוים גם על התרבות וההרגלים של ימינו.
חוץ מזה, שיטות העבודה בחברות הגאמפא הן מהמתקדמות בעולם. כדי לתמוך את המבנים הארגוניים נדרשים תהליכים פנימיים יעילים ואפקטיביים, ואלה נמצאים במיקוד ושיפור מתמיד. עבודה בסביבה ארגונית מורכבת חושפת את העובד ל-Best Practices בכל הקשור בתהליכים ושיטות ארגוניים וגלובליים. לדוגמה, ב-Alphabet (חברת האם של גוגל), המבנה הארגוני מבוסס על חלוקה למחלקות ממוקדות מוצר או שירות (אנדרואיד, גוגל מפות, מנוע החיפוש וכדומה). בכל מחלקה כזו מבנים ארגונים שטוחים במטרה לצמצם בירוקרטיה והיררכיה, במעין תת-חברות קטנות ואוטונומיות הפועלות תחת חברת האם הגדולה.
אפשר להמשיך ולמנות יתרונות של העבודה בחברות הגאמפא כמו סביבת העבודה, השכר, היוקרה המקצועית, המיון והסינון הקפדני של העובדים, אפשרויות הרילוקיישן הרבות ועוד. אבל העבודה בגאמפא כרוכה גם בתרבות ארגונית שונה ביחס לחברות טכנולוגיה אחרות, קל וחומר סטרטאפים בתחילת דרכם.
בחברות הזנק, ובכלל, ככל שמדובר בחברה קטנה יותר כך אפשרויות הקידום רבות יותר וזמן הקידום הוא מהיר ביחס לחברות גאמפא. בביג-טק ישנה נוקשות בכל הקשור ברמת הבכירות של כל תפקיד וכל עובד. במסגרת תהליך המיון נקבעת לעובד דרגה מסוימת וממנה נגזרים תנאי השכר וקשת התפקידים הרלוונטיים. האמת, זה די דומה לדרגות בצבא.
בחברות טכנולוגיות קטנות, לעומת זאת, תמצאו עצמכם מלהטטים ועושים כל מיני מכל מיני, ובהתאם גם תוכלו להתקדם במהירות ברמת הבכירות והתפקיד. אולי תנאי השכר טובים פחות, אבל החלום גדול יותר. תוכלו לקבל אופציות ובמידה והחברה תצליח, תצליחו גם אתם (כלכלית, מעבר לסיפוק שבעשייה).
חשוב לזכור, שבאופן טבעי, היציבות של סטרטאפים בתחילת הדרך נמוכה. הם תלויים בגיוס כספים ולרוב מתנהלים שנים ארוכות ללא רווחים. בגאמפא, אמנם חרב הפיטורים מונפת מעת לעת במסגרת מהלכי התייעלות, אבל אין סכנה לסגירת פעילות החברה. אם נסכם, על רגל אחת, נסו לחשוב איזה טיפוס אתם ומה מתאים לכם יותר – דינמיות, חוסר וודאות ומרחב השפעה רחב או סדר וארגון, חלוקת אחריות ברורה ויציבות?
האתגרים שבגאמפא או הצד שפחות מדברים עליו
עד כאן מנינו בעיקר את הדברים הטובים. באופן טבעי חברות גדולות, משפיעות ונוצצות הן חברות שעובדים רוצים לעבוד בהן. ועם זאת, עבודה בחברת גאמפא כוללת גם כמה אתגרים ומורכבויות שכדאי לציין. ראשית, תהליך המיון לחברות גאמפא הוא ארוך. אפילו ארוך מאוד. התכוננו לשבעה ראיונות (פלוס/מינוס), מטלת בית, רשימת ממליצים ועוד. מעבר להיותו תהליך מלחיץ, הוא אורך זמן רב ומותיר את המועמד בחוסר וודאות במשך מספר חודשים.
שנית, חברות גאמפא מושכת טאלנטים ועובדים ברמה מקצועית גבוהה מאוד. התחרות הפנימית היא גבוהה בהתאם. מצד אחד, תחרותיות היא בונה ומדרבנת, ומצד שני, היא יכולה להיות רעילה ומתישה. מטבע הדברים, אין הכרעה בסוגיה זו, אבל בהחלט אם חשקה נפשכם בעבודה בחברת גאמפא – היו מוכנים לכך.
ושלישית, עבודה בחברת גאמפא מאופיינת גם בתקופות לחוצות מאוד. תנאי השכר הגבוהים מצדיקים שעות עבודה רבות, הפרויקטים חוצי גלובוס ומחייבים לעתים לעבוד גם בשעות של הצד השני של הכדור. וכל זאת, לצד תהליכי קידום איטיים המבוססים על דירוג ביצועי עובדים מורכב שאינם תמיד ברורים. בכל הקשור לאתגרים, יש כאלה, ויחד עם הדברים המלהיבים חשוב להסתכל על הדברים בצורה מאוזנת.
ומבט מהיר לעתיד
הסתכלות על המגמות בשנים האחרונות יכולה ללמד אותנו עוד קצת על העבודה בחברות גאמפא. בתקופת הקורונה ראינו מעבר משמעותי לעבודה מהבית ולמודלים היברידיים. חברות הביג-טק עתירות המשאבים הובילו את המגמה הזו, אך מאז רובן החזירו את העובדים למשרדים. ככה זה כשמשלמים כל כך טוב. אם היה לנו כדור בדולח, כנראה שעבודה מהבית תאפיין פחות את חברות הגאמפא בשנים הקרובות.
עוד דבר שראינו בשנים האחרונות הוא את הרגישות של הביג-טק למשברים גלובליים. מצד אחד מדובר בחברות עתירות רווחים ומצד שני התחרות הגוברת על הבכורה מחייבת אותן להתייעל. זכורים במיוחד סבבי הפיטורין הגדולים של חברת מטא בתקופת הקורונה, אך עם התאוששות השוק הגיוסים גברו. אין כאן מסקנה חותכת למעט העובדה שגם חברות רווחיות מאוד דואגות לבעלי המניות שלהם ולשורה התחתונה.
ואיך אפשר בלי AI ואוטומציות? הבינה המלאכותית שוטפת כל חלקה טובה ובהחלט מעמידה בסיכון מקצועות מסוימים. מה שבטוח הוא שחברות גאמפא כבר חזק בסיפור הזה – הן מפתחות טכנולוגיות AI משלהן. כמובילות בתחום (ובעלות תקציבי עתק) אנו מעריכים שנראה יותר ויותר תהליכי אוטומציה בארגונים אלה. הדבר עשוי להשפיע על המבנים הארגוניים – לייתר מקצועות מסוימים מצד אחד ולייצר מקצועות חדשים מצד שני. בכל מקרה, המגמה הזו מדגישה את החשיבות של פיתוח יכולות רכות והרחבה של ארגז הכלים היצירתיים שלכם.
אז איך מגיעים לעבוד בחברת גאמפא?
חברות הטכנולוגיה הגדולות יעדיפו מועמדים עם ניסיון עשיר או התמחות בטכנולוגיות מסוימות. לכן, צבירת ידע וניסיון הם תחנות הכרחיות במסלול לחברות גאמפא. הדרך הטבעית היא טיפוס בסולמות התפקידים בחברות מסדר גודל בינוני או קטן ובתוך כך לעבות את הניסיון ולהרחיב את הידע. ישנה גם חשיבות לצבירת ידע עצמאי והתנסות בטכנולוגיות ייחודיות שלא בהכרח במקום העבודה. בהתאם לכך כדאי להכיר את הפרויקטים המרכזיים המעסיקים את הנהלת החברות ואת הטכנולוגיות שבליבת העשייה שלהן. בגלל שחברות הביג-טק מעסיקות סורסרים רבים שחורשים את הרשתות החברתיות והפורומים המקצועיים בניסיון לאתר מועמדים ולפנות אליהם ישירות, דווקא חשיפה אישית באותם המקומות והתערות מקצועית עשויה להיות ליתרון בהתמודדות על תפקידים בחברות הגאמפא.
בשורה התחתונה
כן, זה באמת כזה שווה לעבוד בחברת גאמפא. האתגר המקצועי, ה-best practices, החניכה, ההשפעה על כמות אדירה של משתמשים, וכמובן – תנאי העבודה בגאמפא. אמנם אווירת ה’קורפורייט’ עלולה להיות טרן-אוף בעיניי עובדים מסוימים, אך האתגר המקצועי שהוא תולדה של חברות שעוסקות בקצה הטכנולוגי הוא מקור לסיפוק מקצועי שאין שני לו.
הימים (בינתיים) הם ימי ‘שוק של עובדים’ המספקים יתרון בצד המועמד לעבודה. לכן, אין זמן טוב יותר לשאול את עצמכם האם אתם נמצאים במקום בו הייתם רוצים להיות, ולחשב מסלול מחדש אם נדרש (או פשוט להיכנס לאתר המשרות של Experis ולמצוא את היעד הבא שלכם). הדרך לגוגל, אמזון, מיקרוסופט, מטא ואפל עוברת בצבירת ידע והתנסות פורמלית וא-פורמלית הנדרשים לפיתוחים המרכזיים של החברות הגדולות. אה, וגם להכיר מישהו מבפנים אף פעם לא מזיק 😉