אומרים שעושר לא קונה אושר, אז אומרים. מחקרים דווקא מראים שהאושר הוא במידה מסוימת פונקציה של כסף. אחד המחקרים הידועים בתחום (שנערך באוניברסיטת פרינסטון) קבע כבר בשנת 2010 שיש קשר סיבתי בין אושר לבין הכנסה שנתית של עד 75,000$. חשבו את האינפלציה מאז, הוסיפו את העלייה המטאורית במחירי הדיור בישראל, בקיצור – נראה שתקרת האושר/עושר רק עולה משנה לשנה. נניח לרגע את האושר הקיומי והעושר בצד ונתמקד במשכורת. נוסף על היותה סמל סטטוס חברתי היא מבטאת את ההערכה מצד המעסיק על התפוקה וההשקעה של העובד בחברה, אבל היא גם כוללת מתח מובנה בין האינטרס של המעסיק לבין זה של העובדים. מצד אחד, השכר מהווה נתח משמעותי מההוצאות התפעוליות של חברות, בייחוד בחברות טכנולוגיה, והחברות ישאפו תמיד לצמצמו מבלי לפגוע באיכות המועסקים בחברה. מצד שני, העובדים שואפים למקסם את השכר שלהם, בין אם זה עוד צעד בדרך אל האושר או בעקבות כל סיבה אחרת. הרי מי לא רוצה להרוויח יותר כסף. אז איך אפשר להתמודד עם המתח הזה ולבקש העלאה נכונה בזמן הנכון?
שוק של עובדים (וקצת נתונים)
למרות הכותרות על תופעת “ההתפטרות השקטה” ואווירת הפיטורים בחברות בהיי-טק הישראלי, הוא עדיין חי ובועט. סכומים מרשימים מגויסים וישנו ביקוש חזק למפתחי תוכנה בכל התחומים. לפי נתוני אמצע השנה (2022) של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר המשרות הפנויות בתחום עומד על 12,780. מנגד, נרשמו באותה תקופה רק 2,170 דורשי עבודה בתחום “תכנות וניתוח יישומים”.
אם תהיתם, אנחנו נמצאים בשוק של עובדים. מה זה אומר? כאשר הביקוש (החברות) למפתחים עולה על ההיצע (דורשי עבודה) בצורה כה מובהקת, המשמעות היא שהקלפים של המתכנתים נמצאים קרוב לחזה. הם נהנים בימים אלה מהתחרות בין החברות על המפתחים בשוק העבודה מה שמתבטא בעליית שכר מתמשכת. וכן, גם חברות הגאמפא הם חלק מהמירוץ הזה.
לפי נתונים שפורסמו במסגרת סקר השכר של קבוצת הפייסבוק “צרות בהייטק” לשנת 2022, הגידול המשמעותי בשכר עובדי R&D מתרחש עם צבירת הניסיון בין השנה השנייה לרביעית של הוותק. השכר הממוצע ההתחלתי הוא כ-19,000 ₪, קופץ ל-27,000 ₪ לאחר 4-2 שנים ומאמיר עד ל-43,000 ₪ לאחר 17 שנות ניסיון.
מה חשוב לוודא לפני שמבקשים העלאה
כל מו”מ דורש הכנה מוקדמת וככזה גם בקשה להעלאת שכר. בהקשר זה כדאי לציין שתי אמרות ידועות; “ידע הוא כוח” ו”אל תיכנסו למלחמה מבלי לדעת איך אתם מסיימים אותה”, אלה מבטאות בקצרה את ההכנות שעליכם לבצע לקראת הבקשה להעלאת השכר שלכם.
ראשית, הכירו את הנתונים ודעו כיצד להציג אותם. האם אתם משתכרים יותר או פחות מהקולגות שלכם בחברה ומחוצה לה? ואיך המשכורת שלכם ביחס לסקרי השכר והממוצעים השונים? עובדים רבים מוצאים את עצמם עם שכר נמוך מאחר ולא ניהלו את מו”מ השכר כמו שצריך בשלב החתימה על החוזה הראשוני בארגון. בנוסף חשוב לוודא שהאווירה העסקית בחברה בה אתם עובדים מאפשרת העלאת שכר. אם נתוני המכירות מאכזבים לאחרונה או ששמעתם במסדרונות, בין הקפה לפלייסטיישן, שמתקשים בגיוס כספים, כנראה שזה לא הזמן הטוב הנכון לבקש העלאת שכר.
שנית, ואולי אף חשוב מהנתונים, דעו את עצמכם. מה זה אומר? לא בקטע פילוסופי-סוקרטי, אלא פשוט התחברו למציאות והיו בטוחים שהתרומה שלכם לחברה משמעותית, שהפרויקטים שלכם מסתיימים בזמן וללא תקלות מיוחדות וכדומה. כשאתם מבקשים העלאה הציגו את הצורך והסבירו מה עומד מאחוריו (אגב, הוא לא חייב להיות מקצועי גרידא). תחומי אחריות שהורחבו תחתיכם או זמינות גבוהה שנדרשתם אליה בעקבות תרחיש מסוים יכולים להצדיק העלאת שכר.
העמדה הטובה ביותר לשיחת שכר עם המנהל.ת שלכם, סיטואציה המאופיינת בחוסר וודאות, היא דווקא הוודאות. מה יקרה במידה שהתשובה שתקבלו תהיה שלילית? האם תעזבו את מקום העבודה הנוכחי שלכם ותמצאו תפקיד אחר בארגון חדש בתנאים משופרים? האם כבר פניתם לחברת השמה להייטק שתסייע לכם למקסם את השכר בחברות אחרות? בקיצור, דעו איך אתם מסיימים את ה”מלחמה הזאת” עוד לפני שפתחתם בה, כך תוכלו לשרוד את שיחת השכר ולנהל אותה מתוך עמדה של כוח וביטחון.
השורה התחתונה (גם של השכר)
ניגוד האינטרסים האינהרנטי בין המעסיק לבין העובדים בכל הנוגע לשכר מחייב אתכם להבין את מצבכם ביחס לשוק ולקחת סיכון מתוך מטרה למקסם את השכר שלכם. ואם כבר שורה תחתונה אז היא אינה מתבטאת רק במשכורת החודשית אלא גם בתגמולים אחרים (אופציות, בונוסים ועוד) – אל תשכחו לשקלל אותם בחבילת השכר שלכם!
גם אם הקשר בין האושר לבין העושר איננו ברור לגמרי, אם אתם מרגישים שאתם שווים יותר – אל תוותרו על עצמכם ולעצמכם. עבודת הכנה טובה תאפשר לכם לנהל ולשרוד את תהליך העלאת השכר בארגון בו אתם. אז בהצלחה. ואם שרדתם, תחזרו לספר.